הכעס כבר נעול
ספר קהלת - פרק י״א - פסוק י׳: {י} וְהָסֵ֥ר כַּ֙עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל׃ פירוש מצודת דוד: והסר וגו' . אם לבך תסית אותך לעשות דבר המכעיס את המקום ברוך הוא , הסר הדבר הזה מלבך ולא תעשה אותה : והעבר וגו' . אם בשרך יתאוה להתענג בדבר הרע בעיני המקום , העבר הדבר הרעה הזאת מבשרך ולא תתענג בה : כי הילדות והשחרות הבל . התאוה שיש לאדם בימי הילדות והנערות המה מבלי תועלת , ולכן הזהר מאד מאד : מפתיע שזה הפשט גם לפי רשי וגם לפי מצודת דוד, כאשר על פניו הפשט נראה שמדובר בכעס של האדם עצמו, ולא הכעס של הקב"ה. אלא שהפסוק מדבר על ילדות ושחרות, מעין הנהגות של גיל הנעורים ללא מחשבה שגורמת לאבא לכעוס. אך ניתן לחבר זאת גם לכעס הפנימי שלנו, שגם הוא נובע מילדותיות, חוסר הכרת הטוב וחוסר קבלת המציאות, שזה גם מכעיס את הקב"ה שנזכה להסיר את הכעס מלבנו