רעיונות בתנך

 ספר נחמיה - פרק ג׳ - פסוק כ׳: {כ} אַחֲרָ֨יו הֶחֱרָ֧ה הֶחֱזִ֛יק בָּר֥וּךְ בֶּן־(זבי) זַכַּ֖י מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ עַד־פֶּ֙תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב הַכֹּהֵ֖ן הַגָּדֽוֹל׃ פירוש מצודת דוד: החרה . התחמם בזריזות רב והחזיק שוב כפי המדה שבנה עזר הנזכר והתחלת הבנין היה מן המקצוע ובנה עד פתח וכו' :  מצודת דוד מפרש את המלה החרה בלשון זריזות. אבל האבן עזרא אפילו מחדד את זה יותר: החרה החזיק - מלשון חרון והטעם החרה אפו על עצמו על עכוב המלאכה והחזיקו ידו במדה שנית כלומר מדובר כאן בכעס! רק כעס טוב על עצמו.  הכעס הוא חוסר השלמה עם המציאות ובמה שלא בשליטתנו, וקשור לאחרים הוא הופך לעבודה זרה, ולכן אצל קין זה נחשב שלילי וה' שואל אותו מה מקום לחרון אף זה? אבל במה שבשליטתנו ושייך אלינו - הוא הופך לתשובה. לבנין. לזריזות.