רעיונות בתנך

 ספר חבקוק - פרק ב׳ - פסוק ה׳: {ה} וְאַף֙ כִּֽי־הַיַּ֣יִן בּוֹגֵ֔ד גֶּ֥בֶר יָהִ֖יר וְלֹ֣א יִנְוֶ֑ה אֲשֶׁר֩ הִרְחִ֨יב כִּשְׁא֜וֹל נַפְשׁ֗וֹ וְה֤וּא כַמָּ֙וֶת֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔ע וַיֶּאֱסֹ֤ף אֵלָיו֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וַיִּקְבֹּ֥ץ אֵלָ֖יו כָּל־הָעַמִּֽים׃ מפרש אבן עזרא: ולא ינוה - לא ינוח בנוה כי כל חפצו ללכת להשחית.  הנוה יכול להתפרש כבית, ויכול גם להתפרש כמו הגוף שלנו, או הנפש שלנו. לפי זה האבן עזרא מסביר שהרשע לא מוצא מנוחה בנפשו. לא שלם עם מקומו. קול פחדים באזניו. ולעומתו הצדיק שוכן במקומו. והשכינה עמו. והוא נוכח. לפי זה גם ניתן להסביר את המרדף של שאול אחר דוד בשמואל א פרק יט.  גם דוד בורח ומוצא את עצמו בניות, נפגש עם שמואל ועם הייעוד שלו, וגם שאול רודף אחריו ומגיע גם הוא לניות, ולרגע חוזר למקום שממנו הכל התחיל, לרגע הוא מקבל הזדמנות נוספת.  וגם אנחנו שואפים להיות במקום של נוכחות. נוכחות שלנו ונוכחות של ה', בנוה שלנו.  ויתקיימו בנו דברי הנביא ישעיה, פרק ל״ב - פסוק י״ח: {יח} וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שׁ...