קולי שמעת אל תעלם אזנך לרווחתי לשועתי
ילקוט שמעוני על תהלים קה זכרו נפלאותיו אשר עשה מופתיו ומשפטי פיהו. אמר ר' יודן בשם רבי שלום מופת נתתי למי שהוא מוציא מפיו כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק מי שמודה בשני עולמות יקרא לך זרע, וכל מי שאינו מודה בשני עולמות לא יקרא לך זרע המדרש מדייק שהמופת הוא שלא כל זרע יצחק יהיה עם ישראל, אלא רק מי שיודה בשני עולמות. ואכן זה המבחן שיצחק עושה למי שמברך אותו: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". לכאורה לא משנה מי זה, מי שיוציא מפיו ויודה בשני העולמות , בקול של יעקב ובידיים של עשו הוא הנבחר (הרב וינר). אבל המדרש בילקוט שמעוני על משלי כט מתאר כאן התלבטות בכל זאת של יצחק: חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב (ע"ש דוגמא נוספת של בועז).... חרדה שהחריד יעקב ליצחק דכתיב ויחרד יצחק חרדה, בדין היה לו לקללו אלא ובוטח בה' ישוגב נתן בלבו הקב"ה וברכו שנאמר גם ברוך יהיה" ואולי אם נחבר את שני המדרשים, יצחק אכן רצה לברך את מי שמודה בשני עולמות, אך על פי הדין ליעקב לכאורה לא מגיעה הברכה כי היא הגיעה בדרך של ערמה. יצחק הוא מידת הדין ורצה לקלל, והקב"ה נתן בלבו לברך....