רעיונות בתנך

 ספר דברים - פרק ה׳ - פסוק ז׳: {ז} לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃ ספר דברים - פרק ה׳ - פסוק ז׳, פירוש רש''י: על פני. בכל מקום אשר אני שם וזהו כל העולם. דבר אחר כל זמן שאני קים. עשרת הדברות כבר פרשתים:  עשרת הדברות חוזרות כידוע בספר דברים פרשת ואתחנן, ורשי על הדיבר השני מרגיש משום מה צורך לציין בסוף פירושו שהוא כבר פירש את עשרת הדברות בפרשת יתרו.  אם נתייחס לרמז זה כסוג של "לינק", צריך לראות את הפירוש בפרשת יתרו: ספר שמות - פרק כ׳ - פסוק ג׳, פירוש רש''י: על פני. כל זמן שאני קים, שלא תאמר לא נצטוו על עבודה זרה אלא אותו הדור:  יוצא שרש"י מוביל אותנו להתבונן בהבדל בין הפירושים - בספר שמות מדבר רש"י במישור הזמן בלבד - מאחר ודור המדבר מעל המקום, אין להם אחיזה במקום עדיין. עליהם לזכור שגם הדור שיבוא אחריהם, ויסוב במדבר 38 שנה נמצא תחת השגחת ה' ועיני ה' בו.  ואילו בספר דברים, הכניסה לארץ צריך לדבר בשני המישורים - הזמן והמקום. 

 ספר ויקרא - פרק כ״ו - פסוק י״ד: {יד} וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵֽלֶּה׃ פירוש רש''י: ואם לא תשמעו לי. להיות עמלים בתורה, לדעת מדרש חכמים. יכול לקיום המצות, כשהוא אומר ולא תעשו וגו' , הרי קיום מצות אמור, הא מה אני מקים ואם לא תשמעו לי, להיות עמלים בתורה.  ומה תלמוד לומר לי, אין לי אלא זה המכיר את רבונו ומתכון למרוד בו, וכן בנמרוד (בראשית י ט) גבור ציד לפני ה', שמכירו ומתכון למרוד בו, וכן באנשי סדום (שם יג יג) רעים וחטאים לה' מאד, מכירים את רבונם ומתכונים למרוד בו:  מצד אחד רשי מדבר על היעדר עמל בתורה ומדרש חכמים, ועשיית מצוות, ומצד שני באותו פירוש הוא מביא את מי שמכיר בבורא עולם ומתכוון למרוד בו. איך זה מסתדר? לכאורה מי שלא עמל בתורה לא מכיר את ה', ובכלל מי שמכיר את ה', איך ימרוד בו?  אלא שנראה שמדובר בהכרה חיצונית. הכרה סופית ולא אינסופית.  גם יוסף מכיר את אחיו במפגש הראשון לאחר מכירתו, והתגובה שלו : "ויכירם - ויתנכר אליהם". כלומר דוקא ההכרה כאן היא חיצונית, וגורמת לו להתנכר אליהם כשהוא נזכר במעשיהם ב...