והשלכתו אל תוך פרת
ספר מלכים א - פרק ו׳ - פסוק י״ט: {יט} וּדְבִ֧יר בְּתוֹךְ־הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה הֵכִ֑ין לְתִתֵּ֣ן שָׁ֔ם אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֥ית יְהוָֽה׃ פירוש הרד"ק: ומה שאמר הכין פירשו רז"ל כי שלמה צפה ברוח הקדש שסוף הבית ליחרב וחפר בקרקע הדביר ובנה שם מקום לגנוז בו הארון סמוך לחרבן הבית ובנה אותו במטמוניות עמוקות ועקלקלות והניח אבן על פי המקום ההוא ועל האבן ההיא היה הארון מונח ויאשיהו גנז הארון שם: כלומר כלפי חוץ ולעם שלמה משדר שהבית הוא נצחי, הכרובים פורשים כנפיים אחד כלפי השני, ותפילת שלמה שמראה שגם במצבים הכי קשים הבית יהיה בנוי. אבל בתוך תוכו, כמו הדביר וקדש הקדשים של בית המקדש, כך גם בקודם הקדשים שלו פנימה, שלמה יודע שאין טוטאליות בעולם וגם הבית ייחרב. ומכין את התשתית לגניזת הארון דוד אביו פועל הפוך, יודע שלא יבנה את הבית כי כך אמר ה'. אבל גם זה לא טוטאלי - והוא מכין את התשתית לבנין - "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"