רעיונות בתנך

 אומר שלמה המלך בספר משלי - פרק ז׳ - פסוק ו׳: {ו} כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃ לעומתו יש עוד מלך שהשקיף בספר בראשית - פרק כ״ו - פסוק ח׳: {ח} וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ומה ההבדל בין נשקף למשקיף?  האבן עזרא מפרש על הפסוק במשלי: "נשקפתי - אלה דברי שלמה וטעמו נגליתי ונראיתי למשקיפים אותי, כדי שישמחו בני אדם בראותו, וכן נשקפה ותיבב וטעם הנשקף, להראות עצמו והמשקיף לראות אחרים" כלומר אבימלך מחפש את השמחה או איזשהוא ריגוש אצל האחרים, או יכול להיות בזמן עתידי וכו - כלומר חיפוש חיצוני, ואילו שלמה המלך מחפש את השמחה והתיקון הפנימי אצלו, ונשאר לו להקרין את זה החוצה ולהשפיע טוב על האחרים.

 ספר שמואל א - פרק ז׳ - פסוק י״ד: {יד} וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ מֵעֶקְר֣וֹן וְעַד־גַּ֔ת וְאֶ֨ת־גְּבוּלָ֔ן הִצִּ֥יל יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י שָׁל֔וֹם בֵּ֥ין יִשְׂרָאֵ֖ל וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃ ספר שמואל א - פרק ז׳ - פסוק י״ד, פירוש מצודת דוד: ויהי שלום . כי בעוד משלו פלשתים בישראל , נלחמו עמהם האמורי הנשארו בארץ ישראל , אבל כאשר חזקה יד ישראל , היה שלום ביניהם :  השלום האמיתי עם האמורי שבתוך המדינה, מגיע אחרי שחזקה ידו של ישראל בפלישתים מסביב.  התהליך נפתח מימי יהושוע ששם התחילה הבעיה: ספר יהושע - פרק כ״ד - פסוק ט״ו: {טו} וְאִם֩ רַ֨ע בְּֽעֵינֵיכֶ֜ם לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהוָ֗ה בַּחֲר֨וּ לָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־מִ֣י תַעֲבֹדוּן֒ אִ֣ם אֶת־אֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁר־עָבְד֣וּ אֲבוֹתֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ (בעבר) מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וְאִם֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְאָנֹכִ֣י וּבֵיתִ֔י נַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָֽה׃ הכניעה לאמורי ועבודת אלוהיו מובילה לכניעה כללית לאורך כל תקופת השופטים. רק א...

 ספר שופטים - פרק ה׳ - פסוק י״ב: {יב} עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשֲׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן־אֲבִינֹֽעַם׃ פירוש רש''י: עורי עורי דבורה . לשון שבח כפשוטו , התגברי בשירתך . ורבותינו אמרו ( פסחים סו ב ) מפני שנתהללה ואמרה ( פסוק ז ) עד שקמתי דבורה , נסתלקה הימנה רוח הקודש :  רשי מסביר מדוע נסתלקה רוח הקודש מדבורה, שהללה את עצמה, לפני ההתעוררות.  המלבים משלים את ההסבר להתעוררות בפסוק שלנו: "עורי עורי: בזכר גודל הנס הזה". כלומר -  כשמבחינים בניסים שקורים כרגע, מתוך כך מגיעה ההתעוררות בהלל.  ומתוך כך, משלים מצודת דוד: ושבה שביך . רצה לומר , בהתחזק השיר תתגבר התשועה :  אנחנו היום אומרים הלל בחנוכה באמצע המלחמה, בתוך חוסר הודאות, בתוך הימים האלו שהאור גובר על החושך (היום מתחיל להתארך), אומרים הלל על הניסים הקטנים והגדולים שנעשים יום יום, למרות שעדיין לא רואים את התמונה הגדולה.  ומתוך כך תבוא הישועה השלימה

 ספר בראשית - פרק ח׳ - פסוק ד׳: {ד} וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ פירוש קיצור בעל הטורים: ותנח. ב' במסורה ותנח התיבה. ותנח עליהם הרוח. לומר שרוח הקודש נחה על אותם אשר נשארו בתיבה וזה הוא ותנח עליהם הרוח: אררט. ג' במסורה הכא ושנים גבי סנחריב ויהי וגו' בית נסרוך אלהיו וגו' והמה נמלטו ארץ אררט. ואחז''ל לקח נסר אחד מן התיבה אמר דין אלהא דשיזביה לנח מטופנא. נסרוך לשון נסר: בעל הטורים מביא את המדרש שמקשר בין מפלת אשור ובין תיבת נח, ודורש מה שדורש שם.  יש מקום נוסף שבו מוזכר אררט, בנבואת ירמיה האחרונה: ספר ירמיהו - פרק נ״א - פסוק כ״ז: {כז} שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֤ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ גּוֹיִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכ֥וֹת אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַֽעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃ ואולי המשותף לשלושתם הוא ה"ריסטרט" שאלוהים עושה מידי פעם.  הפעם הראשונה במבול - מתחילים מחדש,  בפעם השניה - מפלת אשור, האימפריה שהביאה ...