שויתי ה' לנגדי תמיד
ספר איכה - פרק ב׳ - פסוק י״ט: {יט} ק֣וּמִי ׀ רֹ֣נִּי (בליל) בַלַּ֗יְלָה לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת׃ ילקוט שמעוני - רמז תתרל"ד: נכח פני ה'. מכאן אמרו כל תלמיד חכם שיושב בינו לבין עצמו וקורא ושונה כביכול הקב"ה יושב כנגדו וקורא ושונה עמו, לכך נאמר נכח פני ה' ולהלן הוא אומר ויחנו אלה נכח אלה: המדרש מביא אסמכתא מפסוק במלכים א, על רקע המלחמה המוצלחת של אחאב בארם (המלחמה הראשונה): ספר מלכים א - פרק כ׳ - פסוק כ״ט: {כט} וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַתִּקְרַב֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיַּכּ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־אֲרָ֛ם מֵאָה־אֶ֥לֶף רַגְלִ֖י בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃ למעשה מתוארת כאן תקופת המתנה של ששה ימים לפני ההכרעה, ששה ימים לא פשוטים של מתח, שדורשים אורך רוח. אמונה בנצחון. וגם שם, בדומה לבקשתו של ירמיה במגלת איכה, עם ישראל עמד נכח פני ה' -...