רעיונות בתנך

  ספר תהלים - פרק ל״ד - פסוק י״ב: {יב} לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃{יג} מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃{יד} נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃ פירוש מצודת ציון: לכו . הוא ענין ל' זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו ( בראשית ל''ז ) והלא הוא בא אליהם :  מצודת ציון מחזיר אותנו לסיפור מכירת יוסף על ידי האחים, ומחדד כאן נקודה חשובה: הזריזות.   אצל יוסף והאחים אכן היתה זריזות (ומה יש להזדרז אם הוא בא אליהם) - להתנפל עליו ולהרגו, אבל ככל הנראה קדמה לזה פאסיביות. יהודה שותק, ראובן שותק, האחים מתמלאים במחשבות וטעונים, ואז מגיעה ההצעה. יהודה וראובן אמנם יגיבו מאוחר יותר - אך מאוחר מדיי..  התורה מלמדת אותנו שלתוך הואקום של חוסר הלימוד וההקשבה לדברי תורה וחכמה, לתוך הואקום של העצלות והפאסיביות - ייכנסו מחשבות הבל, דאגות פחדים מיותרים ולשון הרע.  ולהיפך, כמו בפסוק שלנו - זריזות בעבודת ה' ועיסוק בטוב - יביא חיים של יראת ה' וראיית הטוב, שמירת הלשון - ולדיבורים טובים. מתוך "לכו בנים שמעו לי...