רעיונות בתנך

ספר בראשית  -  פרק ט״ז  -  פסוק י״א: {יא} וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶל־עָנְיֵֽךְ׃ פירוש בעל הטורים:  "וקראת ד' במסורה הכא. ואידך וקראת אתכם הרעה. וקראת את שמו עמנו אל. וקראת ישועה חומותיך. שע"י קריאתו ישמעאל קראת הרעה אבל ע"י קריאת עמנו אל קראת ישועה" בעל הטורים מחבר בין 4  פסוקים בתנך שכתוב בהם את המלה "וקראת".  אם זה על קריאת שמו של ישמעאל על ידי הגר, התוצאה לא תהיה טובה (וקראת אתכם הרעה), ואם זה קריאת השם "עמנו אל" בנבואת ישעיה, התוצאה תהיה טובה - "וקראת ישועה חומותייך" ומה ההבדל בין הקריאה של ישמעאל לקריאה של עם ישראל? נראה שזה רמוז בשמות, ובקשר ביניהם שבעל הטורים חושף בפנינו:  ישמעאל - המשמעות שלו היא פניה בצורה של תפלה של הנברא לה' והוא שומע.  עדיין חסרה שותפות. כשאין שותפות, ויש רק התבטלות של הבריאה כלפי הבורא - "וקראת אתכם הרעה" - אין משמעות לנבראים, אין משמעות לחיים. רק למוות.  ומגיע החורבן.  לעומת זאת לקריאת השם ...