וענו ואמרו

 ספר הושע - פרק ב׳ - פסוק י״ז:

{יז} וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וִּכְי֖וֹם עֲלֹתָ֥הּ מֵאֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃

ומה פירוש "וענתה"? 

פירוש מצודת ציון: וענתה . ענינו הרמת קול שירה כמו ותען להם מרים ( שמות ט''ו ) : 

לעומת זאת רשי מפרש בצורה מעניינת את המלה:

רשי: וְעָנְתָה שָׁמָּה. לְשׁוֹן ׳דִּירָה׳, כְּמוֹ ״מְעוֹן אֲרָיוֹת״ (נחום ב:יב):

לפי פירוש זה, בשעת הגאולה תהיה נוכחות שכינה וגם נוכחות שלנו, וכל מקום של עמק עכור, של בריחה מעצמנו, יהיה לפתח תקוה, לאמונה וחיבור. 

ואותו הדבר אולי אפשר להסביר בשירת הים, משה שר עם הגברים ומרים מבקשת את מקום הנשים, ולכן "ותען להם מרים" - לשון מעון, כלומר נוכחות, וחיבור לתפקיד ולמקום שלה בהנהגה ושל הנשים בכלל במסע היציאה ממצריים. 

גם יעקב שברח מלבן, אחרי שלבן מדביק אותו הוא מחליט להפסיק לברוח - "ויען יעקב ויאמר ללבן", לפני שיעקב אומר משהו, הוא עונה, הוא נוכח, הוא מעון ומרכבה לשכינה.

וכשנעמוד בעליה לרגל בהביאנו את הביכורים, מתוך הכרת הטוב, מתוך נוכחות של הודיה ושמחה או אז נקיים את תחילת הפסוק : "וענית - ואמרת"